אוניכוליזיס
אסון של עולם הג׳ליםפיתוח טכנולוגי בתחום הציפורניים לא עומד במקום.
שיטות וחומרים חדשים נוצרים במהירות האור
ואיתם מגיעות גם תופעות לוואי.
אחד הנזקים הנפוצים ביותר שהופיעה עם ריבוי טכנולוגיות הג׳ל, הוא אוניכוליזיס.
נזק שמשאיר טכנאיות ציפורניים חסרות אונים ואת הלקוחות עם ציפוריים לא אסתטיות ורצון להחביא ידיים בכיסים.
מה הוא הנזק הנורא הזה, ממה הוא נגרם ואיך להימנע ממנו, תוכלו ללמוד בהמשך המאמר.
מה זה בעצם אוניכוליזיס ואיך הוא נראה?
נתחיל ממיטת הציפורן, איזור בו לוחית הציפורן נצמדת לעור ונעה לאורכו, כמו במעין מסילות וכך הציפורן ״צומחת״. תאי לוחית החדשים, שנוצרים במטריקס (שורש) דוחפים את התאים הקיימים לכיוון הקצה החופשי של הציפורן. איזור של מיטת הציפורן, מכוסה בשכבה דקה של עור, ללא שכבת בידוד כמו בשאר הגוף, שכבה זו לא מכילה תאי שיער או בלוטות זיעה.
תאי העור באיזו זה צמודים מאוד ואינם נחוצים לתהליך קרטינזציה (צבירת קרטין ויצירת מחסום קשיח מפני הסביבה) כמו בחלקי גוף שונים.
איזור מיטת הציפורן מאוד פגיע אך עם כל העדינות, יש לו תפקיד מאוד חשוב, בהספקת הדם וכל הנלווה בכדי לתחזק את הציפורן בריאה ויפה.
מבין המרכיבים העיקריים והחשובים בלוחית הציפורן:
62% חלבון קרטין, 15-16% מים, 15-16% שומנים ההכרחיים לחיבור שכבות הקרטין, וכל השאר מרכיבי מבנה האחראים על חוזק ונראות הציפורן.
אוניכוליזיס, הוא מצב רפואי שבו הציפורן מתנתקת ממיטת הציפורן.
תהליך זה יכול להתרחש באחת או בכמה ציפורניים, והוא עשוי להיות מלווה בכאב, אך לעיתים הוא אינו מכאיב כלל.
טראומה פיזית: מכה, לחץ חזק, או פציעה לציפורן יכולים לגרום להפרדה בין הציפורן למיטה שלה.
פעולה מכאנית חוזרת, כגון פתיחה של משהו אשר יוצר לחץ על אותו איזור בציפורן, חיטוט בצידי הציפורן או כסיסה.
שיופי יתר של לוחית עצמה, אשר מדקקים את הציפורן וכאשר נשארות רק שכבות פנימיות, המכילת יותר לחות ושומנים, הלוחית מתנתקת.
זוויות שיוף לא נכונות עם הפצירה ויצירת מדרגה בצידי הציפורן, מניקור פולשני.
זיהומים פטריטיים, מחלות פנימיות והשפעות של תרופות:
פטריות בציפורניים עלולות לגרום להיחלשות הציפורן ולהתנתקותה מהמיטה. מצבים רפואיים כמו תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מחסור בוויטמינים מסוימים יכולים להשפיע על בריאות הציפורניים. ישנן תרופות שעלולות לגרום לתופעת לוואי של אוניכוליזיס, במיוחד תרופות מסוימות המשמשות לטיפול במחלות אוטואימוניות או אנטיביוטיקות מסוימות.
כימיקלים וחומרי ניקוי: חשיפה ממושכת לכימיקלים, דטרגנטים או מים יכולה לגרום לנזק לציפורניים ולהוביל לאוניכוליזיס.
כוויה טרמית או כימית: כל החומרים כולל אקרילים, יוצרים תגובה אקסותרמית (פולטת אנרגיית חום), כיוון שבעולם הג׳לים, מנורת ייבוש דוחסת את האנרגיה הנפלטת פנימה, החום מצטבר על גבי הציפורן ומגיע עד למיטת הציפורן, ברגע שהאיזור צובר חום בלתי נסבל, הגוף דוחה את הגורם המזיק, כלומר מנתק את הציפורן.
כמו כן גם השילוב בחומרים אגרסיביים, מגביר את עומצת החום ומעכל (מפרק) את לחית הציפורן בשימוש מתמיד.
דבר אשר גורם להיחלשות הלוחית וניתוקה ממיטת הציפורן.
טיפול ומניעה:
הטיפול באוניכוליזיס תלוי בגורם היסודי למצב.
הנה כמה צעדים שיכולים לעזור:
הימנעות מטראומה: הגנה על הציפורניים מפני פציעות ומכות.
שימוש בכפפות בעת עבודה עם כימיקלים.
טיפול בזיהומים: במקרים של זיהומים פטרייתיים, ייתכן שיהיה צורך בטיפול אנטי-פטרייתי מקומי או פומי.
שיפור היגיינה: שמירה על היגיינת ציפורניים טובה, כולל גזירה נכונה של הציפורניים ושמירה על יובש וניקיון.
שימוש בחומרים מפוקחים: אשר אינם מכילים מרכיבים אגרסיביים.
הימנעות מחימום יתר של חומרי ג׳ל במנורת ייבוש:
טכנאית, אשר עובדת עם חומרים שהיא מכירה ומנורת ייבוש מסוג מסויים, צריכה ללמוד ולהכיר, באיזו שניה החומר מגיעה לשיא החום.
מתפקידה להתריעה ללקוחה על הוצאת היד ממנורת ייבוש, זמן קצר לפני ששורף.
בעת היווצרות אוניכוליזיס, אין אפשרות בלכסות את הציפורן עם חומרים כימיים, יש לגזור את האיזור המנותק ולתת לציפורן להתארך מחדש בצורה תקינה. ניתן לשלב תכשירים אשר מזרזים את צמיחת הציפורן וחידוש רקמות.